האם מצב משברי יכול לעורר הופעת פיברומיאלגיה?
תגובתיות יתר ודריכות של כלל המערכות מול תהליכים בלתי צפויים
פיברומיאלגיה נתפסת כסינדרום רב מערכתי מורכב. שעל הגורמים לו עדיין יש מחקרים ולא קיימת תמימות דעים בין החוקרים את הסינדרום.
מטפלים בתחומים רבים כולל מטפלים אלטרנטיביים בתחום הנטורופתיה לדוגמא, אשר מתמשים גם באירידולוגיה (אבחון בגלגל העין), ולצידם מרבית החוקרים הקונבנציונלים מקבלים את העובדה שחולים בפיברומיאלגיה סובלים גם מתת פעילות בלוטת התריס באופן קיצוני.
אני שואל ולא תמיד יודע לענות, האם פיברומיאלגיה יכולה להופיע, לפרוץ ולהחמיר בזמני אי ודאות? האם ישנה השפעה מיידית לתופעות ותהליכים חברתיים, פוליטיים, כלכליים ובריאותים בסביבה בה אנו חיים על זירוז הופעת פיברומיאלגיה.?
אני מניח שהתשובה בגדול היא כן. לא חייבים להתקיים כל התהליכים שהוזכרו בו זמנית. לעיתים די בתהליך וחוסר ודאות בתחום יחיד על מנת להשרות תחושה משברית.
נדגיש כי לעיתים לא קיימת תחושה המוגדרת סובייקטיבית, כמשבר. אולם מדובר רק בתפיסה והתייחסות המודעת, הסובייקטיבית של האדם. לעיתים החוויה הלא מודעת עלולה להיות של משבר עמוק.
לקריאה נוספת:
- תסמונת העייפות הכרונית, מחלת היאפים
- תירואיד-בלוטת המגן – המייצב הפנימי והחיצוני
- מתכוני קטניות לילדים
- קריאה בעיניים – מתי זה התחיל?
מצב משברי מוגדר מול מצב משברי נסתר
כאמור לעיתים המצב נתפס כמשברי ואז המערכות כולן נדרכות ונכנסות למצב פעולה. המערכת הפיזיולוגית, הנפשית/רגשית, ותודעתית/קוגניטיבית מגיבות בו זמנית באופן אשר מאפשר לאדם להתמודד עם הסביבה המלחיצה.
אי וודאות תמיד מלחיצה. גורמת לעוררות של כל המערכות. אבל מה קורה אם חיי היומיום שלנו עמוסים ואיננו תופסים את המצב כמשבר. לעיתים זהו שינוי בתחום אחד שאמנם משפיע עלינו אך אינו נתפס כמאיים.
זהו לדעתי מצב שיכול לעורר תגובה למשבר סמוי. מצב בו התפיסה התודעתית היא של: הכל בסדר, הכל כרגיל, וכו'. תגובת מערכות אחרות יכולות להיות שונות בתכלית.
גם אם המערכת התודעתית קוגניטיבית לא הגדירה מצב משברי מאיים שיש להיערך אליו בהתאם. ייתכן כי המערכות הפיזיולוגיות יגיבו לשינוי או לתהליך תהליך בכל אחד מהתחומים שצויינו (חברתי, פוליטי, כלכלי, וכו') בתגובה בעת מאפיינים של התמודדות עם משבר.
אנו יודעים כי המערכת החיסונית כמו מערכות רבות אחרות מושפעות ישירות מתפקוד מאוזן ומשולב של כלל המערכות. שינוי ויציאה מאיזון במערכת אחת יכול להשפיע ישירות ו/או בעקיפין על התפקוד התקין, המאוזן במערכת אחרת.
גם זאת היא דעה רווחת על רופאים ומטפלים כאחת.
קיומו ושימורו של האיזון הפנימי הוא הסוד שמאפשר לנו לתפקד גם כאשר סביבנו מתרחשים שינויים קיצוניים. אולם לעיתים רק אחת המערכות נדרכת ונכנסת לפעולה שאנו כלל איננו מודעים לה.
אנו ערים רק לסימפטומים שלא תמיד מצביעים על פתולוגיה. אולם כאשר הסימפטומים הולכים ומחריפים ומגיעים לידי שיבוש תפקודי היומיום אנו מתחילים לשאול מהיכן?
ניתן להניח, ואף מקובל כיום להניח כי יציאה מאיזון של מערכת אחת כגון המערכת הרגשית/נפשית יכולה להתבטא ולעורר תגובות סימפטומטיות ופתולוגיות פיזיולוגיות במהותן. הן גם יכולות להשפיע על המערכת הקוגניטיבית.
יש המערכים כי הופעת הפיברומיאלגיה יכולה להתרחש גם נוכח מצב משברי גלוי. כלומר תהליכים ושינויים בסביבה הנתפסים סובייקטיבית כמשבר.
באותה מידה פיברומיאלגיה יכולה לפרוץ כחלק מתגובה סמוייה של אחת המערכות אל מול תהליכים שהמערכת הקוגניטיבית והרגשית לא זיהו כמשבר מאים. אולם תגובה סמוייה מתחילהלשבש את האיזונים הפנימיים.
פיברומיאלגיה תהייה על פי רוב תהייה מלווה בחוסר איזון הורמונלי ושיבושים של פעילות בלוטת התריס. כאשר מצב זה הוא סמוי או מאובחן אך כרוני. ייתכן ומשבר יעורר ויזרז הופעת סימפטומים שיצביעו על אפשרות לפריצת פיברומיאלגיה.