המאמר נכתב על יד כותב תוכן ומיועד לידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי, אבחון או המלצה לטיפול. בכל שאלה או בעיה בקרקפת או בשיער יש לפנות למטפל מוסמך.
קשקשים בשיער בדרך כלל אינם הגורם הישיר לנשירת שיער קבועה.
עם זאת, כאשר הופעת קשקשים מלווים בגרד משמעותי, גירוי או דלקת בקרקפת, יכול להיווצר מצב שבו השיער נושר יותר מהרגיל או נשבר בעקבות גירוד חוזר.
במקרים אחרים, הקשקשים והנשירה מופיעים יחד אבל נובעים משתי סיבות שונות לחלוטין.
דלקת עור סבוראית, למשל, אינה נחשבת בהכרח כגורם להופעת נשירת שיער קבועה.
לכן, מי שמבחין גם בהופעת קשקשים וגם בעלייה בכמות נשירת השיער, לא צריך להניח אוטומטית שאחד גורם לשני.
השאלה החשובה יותר היא מה גורם לקשקשים, מה גורם לנשירה והאם קיים ביניהם קשר במקרה המסוים.
ממה נובעים קשקשים בשיער?
קשקשים נוצרים כאשר תהליך ההתחדשות והנשירה של תאי העור בקרקפת אינו מתבצע בצורה תקינה, מה שגורם להצטברות של פתיתי קשקשים לבנים הנראים לעין.
התופעה קשורה בין היתר לפעילות בלוטות החלב בקרקפת, לנוכחות של שמרים (פטריות זעירות) מסוג Malassezia החיים באופן טבעי על העור, והרגישות האישית של הקרקפת.
כאשר בנוסף לקשקשים מופיעים גם אדמומיות ודלקת משמעותית, ייתכן שמדובר בדלקת עור סבוראית.
חשוב גם לדעת שלא כל קילוף שנראה כמו קשקשים הוא בהכרח קשקשים רגילים.
פסוריאזיס, אקזמה, תגובה למוצרי שיער וזיהומים מסוימים בקרקפת יכולים ליצור קילוף, גרד ואדמומיות שנראים בתחילה דומים לקשקשים.
זו הבחנה חשובה במיוחד כאשר מופיעה במקביל גם נשירת שיער.
האם יש קשר בין קשקשים לבין נשירה?
כן, יכול להיות קשר, אבל ברוב המקרים הוא אינו קשר ישיר של סיבה ותוצאה.
קשקשים קלים כשלעצמם אינם אמורים לגרום לכך שזקיקי השיער יפסיקו להצמיח שיער.
הבעיה יכולה להתחיל כאשר הקרקפת מגורה מאוד.
גירו מתמשך עלול לגרום לגירוד חזק וחוזר, פגיעה בשערות ושבירתן.
במצבים דלקתיים משמעותיים יותר הקרקפת עצמה אינה נמצאת במצב תקין.
יש גם אפשרות אחרת:
נשירת השיער בכלל אינה נגרמת או קשורה לתופעת הקשקשים.
אדם יכול לסבול מקשקשים ובמקביל לפתח נשירת שיער מסיבה אחרת, למשל נטייה גנטית לנשירה, שינוי במחזור צמיחת השיער או מצב רפואי אחר.
לכן העובדה שהנשירה התחילה בתקופה שבה הופיעו קשקשים אינה מוכיחה שהקשקשים הם שגרמו לה.
ומה אם יש הרבה קשקשים וגם הרבה נשירת שיער בו זמנית?
ככל שהנשירה משמעותית יותר, חשוב פחות להתמקד בשאלה "איך להיפטר מקשקשים" ויותר להבין מה באמת קורה בקרקפת ובשיער.
אם יש קילוף קל בלבד, ללא אדמומיות משמעותית וללא אזורים שבהם השיער מידלדל, התמונה שונה מאוד ממצב שבו מופיעים גרד חזק, פצעים, קרומים או אזורים ברורים של אובדן שיער.
ישנן גם מחלות קרקפת שעלולות להיראות בתחילתן כמו בעיית קשקשים אך יכולות להיות קשורות לנשירת שיער.
זיהום פטרייתי בקרקפת מסוג Tinea capitis, למשל, עלול ליצור אזורים קשקשיים שבהם מופיעות גם שערות שבורות או נשירה מקומית.
זו אחת הסיבות שלא כדאי לאבחן נשירה לפי כמות הקשקשים בלבד.
האם יש הבדל בין נשים לגברים בנושא קשקשים ונשירת שיער?
קשקשים וגם דלקת עור סבוראית יכולים להופיע אצל נשים וגברים כאחד, אם כי דלקת עור סבוראית שכיחה יותר אצל גברים.
במקרים שבהם מופיעים גם גרד, אדמומיות או קשקשת, חשוב לשים לב לאופן שבו תסמינים אלה עשויים להתבטא גם במצבים אחרים של נשירת שיער.
נשירת שיער תורשתית קיימת גם אצל גברים וגם אצל נשים.
אצל גברים היא מתבטאת לעיתים קרובות בדפוס אופייני של הידלדלות באזור הקדמי ובקודקוד, ואילו אצל נשים ניתן לראות לעיתים הידלדלות מפושטת יותר והתרחבות של שביל השיער.
לכן אדם עם נטייה גנטית לנשירה יכול לסבול במקביל גם מקשקשים.
במקרה כזה קל מאוד לייחס את הידלדלות השיער לקרקפת הקשקשית, אף ששני המצבים אינם בהכרח נובעים מאותו גורם.
נשירה יכולה לנבוע מגנטיקה, שינויים הורמונליים, סטרס או חסרים תזונתיים, בעוד קשקשים נובעים לרוב מיובש בקרקפת, פעילות יתר של בלוטות החלב או מצב דלקתי כמו סבוריאה.
קשקשים אצל ילדים לעומת מבוגרים
גם הגיל משנה את התמונה.
אצל תינוקות מוכרת דלקת עור סבוראית של הינקות, המכונה לעיתים "קליפה חלבית" או Cradle cap.
היא מתבטאת בקשקשת או שכבה שומנית על הקרקפת ובדרך כלל שונה מתופעת הקשקשים המוכרים אצל מבוגרים.
דלקת עור סבוראית יכולה להופיע שוב בגיל ההתבגרות ובבגרות.
- אצל ילדים, הופעה של אזורים קשקשיים יחד עם נשירה מקומית או שערות שנשברות באזורים מסוימים ראויה במיוחד לבדיקה מקצועית, משום שיש חשד לזיהום פטרייתי בקרקפת שהוא אחת האפשרויות שצריך לשלול.
- אצל מבוגרים מגוון הסיבות האפשריות לנשירה רחב יותר, ובין היתר כולל נשירת שיער תורשתית.
לכן גם כאן אין להסיק שהקשקשים הם הגורם רק מפני ששתי התופעות הופיעו באותה תקופה.
ומה לגבי קשקשים וגנטיקה?
כאן חשוב להפריד בין שתי שאלות שונות.
יש הבדלים אישיים ברגישות לדלקת עור סבוראית וקשקשים, ונראה שהנטייה להתפתחות המצב מושפעת משילוב של גורמים ביולוגיים, סביבת העור ותגובה אישית.
המחקר אינו מצביע על "גן של קשקשים" פשוט שאפשר באמצעותו להסביר את רוב המקרים.
לעומת זאת, לנשירת שיער בדפוס גברי או נשי יש מרכיב תורשתי משמעותי.
נשירת שיער אנדרוגנית היא אחת הצורות השכיחות של נשירת שיער אצל נשים וגברים.
משמעות הדבר היא שאדם יכול לרשת נטייה לנשירת שיער ובמקביל לסבול מקשקשים – מבלי שהקשקשים עצמם יהיו הסיבה להידלדלות השיער.
איך יודעים אם הנשירה קשורה לקרקפת?
אי אפשר לקבוע את הסיבה לנשירה רק לפי מראה הקשקשים.
אם מדובר בקשקשים בלבד והשיער אינו מידלדל, בדרך כלל אין סיבה להסיק שמתפתחת נשירת שיער בגלל הקשקשים.
לעומת זאת, כאשר רואים עלייה ברורה בנשירה, הידלדלות מתמשכת, קרחות מקומיות, שערות שבורות, גרד חריג, כאב, אדמומיות משמעותית או שינוי בולט בקרקפת, חשוב לברר מה המקור ולא להסתפק בהנחה שמדובר ב"קשקשים חזקים".
בסופו של דבר, קשקשים ונשירת שיער יכולים להופיע יחד, אבל קשקשים רגילים אינם נחשבים בפני עצמם סיבה לנשירת שיער קבועה.
כאשר שתי התופעות מופיעות במקביל, כדאי לחשוב עליהן כשני סימנים שצריך להבין את המקור שלהם ולא בהכרח על גורם/סיבה ותוצאה.
הבהרה: המידע במאמר נכתב בידי כותב תוכן ומיועד למידע כללי בלבד. אין לראות בו ייעוץ רפואי, אבחון, המלצה לטיפול או הנחיה לביצוע פעולה כלשהי. בכל שאלה, בעיה בקרקפת או נשירת שיער יש לפנות למטפל מוסמך לצורך בדיקה והתאמת המענה למקרה האישי.