מקור מצוות תפילין בתורה
הציווי על הנחת תפילין מופיע במספר מקומות בתורה, כשהמרכזיים שבהם הם:
- "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו', ח').
- "והיה לאות על ידכה ולזכרון בין עיניך, למען תהיה תורת ה' בפיך" (שמות י"ג, ט').
פסוקים אלו מהווים את הבסיס לציווי ההלכתי להניח תפילין על היד (תפילין של יד) ועל הראש (תפילין של ראש), המציינים את הקשר בין האדם לתורה ולקב"ה, דרך אותות פיזיים הנראים לעין.
משמעות הסמליות של התפילין
המשמעות העמוקה של התפילין נוגעת לשני מישורים: הגוף והנפש. תפילין של יד, המונחות על הזרוע, מסמלות את העשייה והמעשים של האדם, בעוד תפילין של ראש מונחות על הראש מול המוח, ומשקפות את המחשבות והרוחניות. החיבור בין השניים בא לסמל את המחויבות הפנימית והחיצונית של האדם כלפי התורה והמצוות.
הרמב"ם מציין בהלכות תפילין (הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה, פרק ד') שתפילין משמשות כסמל לאהבת ה' וליראתו, והן מחברות את האדם לקב"ה כל פעם שהוא נושא אותן.
הרמב"ם – הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה
הרמב"ם עוסק בפירוט רב בהלכות תפילין בחיבורו משנה תורה. הרמב"ם מסביר את התהליך המלא של ייצור התפילין, את הלכות כתיבת הפרשיות, את כשרות בתי התפילין ואת ההלכות הנוגעות לאופן הנחתן.
הרמב"ם מציין (הלכות תפילין, פרק א', הלכה א'): "מצוות עשה מן התורה להניח תפילין על היד ועל הראש", ומסביר את ההלכות הנוגעות לכל אחד מחלקי התפילין. הוא מתאר את הדרישות לכתיבת הפרשיות, לרבות צורת האותיות והחומר ממנו יש לכתוב אותן – קלף מעור בהמה טהורה, כפי שמופיע בגמרא (מנחות מ"ב:).
השולחן ערוך והמשנה ברורה: הנחיות מעשיות להנחת תפילין
השולחן ערוך באורח חיים סימן כ"ה-ל"ח עוסק במפורט בהלכות הנחת תפילין. מרן יוסף קארו פוסק כי תפילין יש להניח מדי יום, והדגיש את הקפידה על כשרות החומר והכתיבה של פרשיות התפילין. בסימן כ"ז כותב השולחן ערוך על אופן הנחת התפילין: "מניח תפילין של יד תחילה ואחר כך של ראש".
המשנה ברורה, הנכתב על ידי החפץ חיים, מוסיף פירוט ודיוקים מעשיים על דברי השולחן ערוך. בפרט, הוא מדגיש את הקפדה על כוונת הלב בזמן ההנחה, שצריך לכוון לכך שמקיים מצווה מן התורה.
בתי תפילין: סוגי הבתים והלכותיהם
בתי התפילין, המכילים את הפרשיות, עשויים מעור בהמה טהורה. קיימים שני סוגים מרכזיים של בתי תפילין:
- תפילין של ראש – בהם ארבע פרשיות נכתבות על ארבע קלפים נפרדים, כל קלף נכנס לבית נפרד.
- תפילין של יד – בהן כל הפרשיות נכתבות על קלף אחד המוכנס לבית אחד.
השולחן ערוך (אורח חיים סימן ל"ג) מורה על החיוב שהבתים יהיו מרובעים לחלוטין, על פי הדרישה ההלכתית בגמרא (מנחות ל"ה.).
המשנה ברורה מסביר בהרחבה על דיוקי ההלכות הנוגעות לריבוע הבתים ועל חשיבות השמירה על צורתם, אחרת התפילין עלולים להיות פסולים.
פרשיות התפילין: כתיבה, כשרות ומהודרות
כתיבת פרשיות התפילין נעשית על ידי סופר סת"ם ירא שמיים, בקדושה ובטהרה. כפי שצוין ברמב"ם, הכתיבה צריכה להיות מדויקת, ללא כל פגם באותיות, ופרשיות התפילין צריכות להיות כתובות על קלף מבהמה טהורה.
השולחן ערוך מסביר בפרוטרוט את צורת כתיבת הפרשיות בסימן ל"ב, תוך דגש על כשרות האותיות ואופן כתיבתן, וכן את דיני "חק תוכות" – פגם או חיסרון באות שעלול לפסול את הפרשיה.
הטור והפירוט ההלכתי
הטור באורח חיים עוסק בהרחבה בהלכות התפילין, ובעיקר בפירוט על עשיית בתי התפילין, הריבועים, וחומרי הגלם. הוא מסביר את החשיבות של שמירת צורת הבתים ומציע הנחיות מפורטות לסופרי הסת"ם לגבי כתיבת הפרשיות.
סוגי כשרות לתפילין: בתי תפילין ופרשיות
קיימות רמות שונות של הידור בכשרות התפילין, אשר תלוי באיכות החומרים ובדיוק של הסופר והבית יוצר הבתים. השולחן ערוך מחייב השגחה הלכתית על כתיבת הפרשיות ועשיית הבתים, והמשנה ברורה מוסיף שיש לבדוק את התפילין לעיתים, לוודא שהן לא ניזוקו.
דרכי בדיקת תפילין: האם יש לבדוק את התפילין ומתי?
על פי ההלכה, יש לבדוק את התפילין אחת לכמה שנים על מנת לוודא שהפרשיות והבתים לא נפגמו. השולחן ערוך (סימן ל"ט) פוסק כי יש לבדוק תפילין פעמיים בשבע שנים, אך המשנה ברורה מוסיף שאם התפילין נשמרות היטב, ייתכן שאין צורך בבדיקה תכופה.
מנהגי ישראל בהנחת תפילין
במסורת היהודית קיימים מספר מנהגים הקשורים להנחת תפילין, כגון סדר הנחתם ואמירת ברכות נוספות. למשל, בקרב המדקדקים נהוג להניח תפילין של רבנו תם לאחר תפילין של רש"י, בהתאם לדברי הבית יוסף.
סוגי הקשרים בתפילין
צורת הקשירה של רצועות התפילין גם היא בעלת משמעות הלכתית. הקשר בתפילין של ראש אמור להיות בצורת דל"ת, ואילו בתפילין של יד – צורת יו"ד. השולחן ערוך (סימן ל"ב) מפרט את הצורות המדויקות, והמשנה ברורה מוסיף דגשים מעשיים לגבי אופן קשירת הרצועות.
תפילין של ראש ותפילין של יד: הלכות השונות
ההבדלים המרכזיים בין תפילין של ראש לתפילין של יד נוגעים למספר הפרשיות והבתים, וכן לצורת הנחתם. השולחן ערוך בסימן כ"ז מסביר את ההלכות הנוגעות לכל אחד מהם, תוך ציון הברכות שיש לומר בעת ההנחה.
סיכום והמלצות
במאמר זה סקרנו את ההלכות המרכזיות הקשורות למצוות התפילין, כפי שהן מופיעות במקורות המרכזיים – התורה, הרמב"ם, השולחן ערוך והמשנה ברורה. חשוב להבין שכל חלק בתפילין, בין אם מדובר בבתי התפילין או בפרשיות, נושא עימו משקל הלכתי רב, ולכן יש להשקיע גם באיכות הפרשיות וגם באיכות הבתים.