תסמונת העייפות הכרונית, מחלת היאפים

האם תסמונת התשישות הכרונית מסוכנת או מדבקת

קיימים חילוקי הדעות על גורמי מחלת היאפים, פיברומיאלגיה, ותסמונת העייפות הכרונית

תסמונת העייפות הכרונית, מחלת היאפים, פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית חולקים סימפטומים משותפים.

תסמונת התשישות הכרונית ותסמונת העייפות הכרונית הן למעשה במרבית המקרים שם שונה למצב קליני זהה.

ייתכן כי ההבדל נמצא בתרגום שם התסמונת מאנגלית Chronic Fatigue Syndrome או בקיצור הידוע CFS.

נדגיש כי גם תסמונת העייפות הכרונית, וגם מחלת היאפים, ופיברומיאלגיה אינן מחלות מדבקות.

במקרים רבים ניתן לזהות מצבים כרוניים אלה בעזרת אבחון אירידולוגיה שמאתר גורמים למצבי חוסר איזון הורמונלי ושיבושים בתפקודי יומיום.

לקריאה נוספת:

• אי ודאות כגורם לפריצת תחלואה
• תסמונת פיברומיאלגיה סטרס התמודדות יומיומית
• סוגי קטניות בריאות

תסמונות נוספות שמתבטאות בעייפות כרונית

שתי תסמונות נוספות שלעיתים קושרים ביניהן הן מחלת היאפים ופיברומיאלגיה כאשר היא מתבטאת בסימפטום העייפות הכרונית.

ראוי לציין כי כל התסמונות הן תסמונות מורכבות ורב מערכתיות.
כמו כן יש לזכור כי המחקרים הרפואיים עדיין צעירים יחסית (פחות ממאה שנים).

בשנים האחרונות נעשים מחקרים הבוחנים תסמונות אלו גם על רקע תהליכים חברתיים-כלכליים ומגדריים.

מרבית הלוקים בתסמונות אלו כלל התסמונת המכונה מחלת היאפים, ופיברומאילגיה הן נשים אך גם גברים סובלים מתסמונת אלה.

גורמים הנחקרים כמחוללי תסמונת העייפות הכרונית

חשוב להדגיש כי עד לעת כתיבת שורות אלה אין הסכמה לגבי מחולל ראשוני או יחיד להופעת תסמונת התשישות הכרונית.
התסמונת העייפות הכרונית משמשת גם היות כר פורה להנחות מחקר רבות.

גורמים הורמונליים

• תת פעילות של בלוטת יותרת הכלייה (רמות קורטיזול בשתן).
• השפעת חסר של הורמון בלוטת התריס בשל רגישות מופחתת לנוכחותו או אי נוכחותו המספקת (תת פעילות בלוטת התריס).
• חשיפה לרעלנים הפוגעת בתפקוד תעלת יונים (פגיעה ברמת התא).
• פגיעה במיטוכונדריה (שיבוש תהליכים כימיים ברמת התא).
• עודף ברזל.
• ועוד

גורמים זיהומיים, חיידקים ו/או נגיפיים

מחקרים רבים בחנו אפשרות זאת ואכן מצאו נוכחות של נגיפים אצל הסובלים מהתסמונת אך עדיין לא אותר קשר סיבתי ישיר בעל רמת המובהקות הנדרשת להגדרתו כמחולל התסמונת.

היחלשות מערכת החיסון גנטיקה וסביבה

השפעות גנטיות וסביבתיות הגורמות להיחלשות המערכת החיסונית ומאפשרות לבעלי הנטיה הגנטית ללקות בתסמונת בשכיחות רבה יותר.

גורמי תחלואה שמקורם במצב הפסיכולוגי

שכיחות גבוהה של הסינדרום בקרב הלוקים בבעיות פסיכיאטריות בעבר או בהווה. כגון: דיכאון, חרדה ובעיות פסיכיאטריות נוספות.

מחקרים רפואיים של תסמונת התשישות הכרונית

מחקרים בתחומי הרפואה השונים עדיין לא איתרו גורם יחיד או מחולל יחיד להופעת התסמינים הבולטים שנתנו את השם לתסמונת העייפות הכרונית.

פיברומיאלגיה היא כיום תסמונת שממשיכה להיחקר והיא נבדלת ממחלת היאפים ותסמונת התשישות הכרונית בעוצמת וסוג התסמינים.

למשל תסמיני כאבים כרוניים ותסמינים נוספים נוספים כגון שיבושים במערכת העצבים, העיכול, השרירים ועוד.

תסמונת העייפות הכרונית, מחלת היאפים ופיברומיאלגיה הן בעלות השלכות ישירות על חיי היומיום.
בשל כך הן נחקרים גם היום על ידי דיסצפלינות רפואיות שונות ותחומי מחקר נוספים במדעי החברה.

נערכים מחקרים רפואיים כגון מחקרים נוירולוגים, פסיכיאטרים. מחקרים הורמונליים, אינדוקטריניים, מחקרים בתחום הכאב ומערכת העצבים.

בנוסף סוציולוגים ומחקרים.
גנטיקאים ופיזיולוגים חוקרים שיבושים ברמות התא אשר משפיעים על שכיחות התסמונות והסיכוי ללקות בהן.

אז איך מטפלים בתסמונת התשישות הכרונית או פיברומיאלגיה

ראוי לציין כי כשם שעדיין לא קיימת הסכמה לגבי גורם מחולל יחיד לתסמונות אלה כך גם הטיפול.
ההסכמה החשובה ביותר הקיימת כיום היא כי מדובר בתסמונות רב מערכתיות בעלות השפעות בעלות שונות גבוהה.

כמו כן יש הסכמה לגבי נוכות חוסר איזון בתפקודי מערכות שונות עד רמת התא וכן תהליכי פגיעה אוטואימונית.
הטיפול בתסמונת העייפות הכרונית יאופיין בדיסצפלינה אליה שייך המטפל.

החל במתן תוספי תזונה מומלצים על ידי מטפל בתחום נטורופתיה או הפחתת צריכה של מזונות מסוימים ופעילות פיזית. מתן אנטיביוטיקה, טיפולים בתרופות אנטי-רטרוויראליות (כמו בטיפול ב-HIV).

טיפולים המיועדים להתערב ולהשפיע על תהליכים ברמת התא ועוד.

ראוי לציין כי כיום גם הרפואה האלטרנטיבית על שלל הדיסציפלינות שלה מתמודדת לעיתים בהצלחה עם טיפול בתסמונת התשישות הכרונית.

וזאת מתוך העמדה שניתן לסייע למערכות הגוף (הפיזיולוגית והנפשית,ומערכת העצבים) לחזור אט אט לאיזון.